החלטה בתיק ת"א 8335/06

1.         התובע, מר יעקב מג'ר, והנתבע, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: הבנק) ערכו הסכם ביום 30.6.04 (נספח ה' לכתב התביעה) (להלן: ההסכם), במסגרת תיק פש"ר 130/97 של בית משפט זה, שהתנהל נגד התובע. על פי ההסכם, הסכימו הבנק והנאמן בפשיטת רגל לבטל את הכרזת פשיטת הרגל של התובע, ואילו התובע הסכים לפרוע מקצת מחובותיו לבנק, כמפורט בהסכם. במסגרת ההסכם הודה התובע במלוא החוב לבנק, כאמור בכתב התביעה ב-ת"א 1253/98 ובפסק הדין שניתן שם נגד הגב' נאווה מג'ר (רעייתו של התובע) בסך 2,376,430.35 ש"ח נכון ליום 17.10.99, והסכים להצטרף כחייב נוסף בתיק ההוצאה לפועל שנפתח לשם ביצוע פסק הדין. עוד הוסכם, כי הליכי מימוש משכנתא שנפתחו נגד התובע למימוש משכנתא הרשומה לטובת הבנק על דירה בבעלותו של התובע, המצויה ברח' לייב יפה 47 בירושלים (להלן: הדירה) "יימשכו ללא כל עיכוב עד למכירת הדירה" (סעיף 4ב להסכם). הצדדים הסכימו, כי אם התובע ימלא אחר כל התחייבויותיו לפי ההסכם, ישלם לו כונס הנכסים סך של 50,000 $ שישמשו לצורך השגת דיור חלוף. למען הסר ספק הצהירו הצדדים גם, כי אין בקיומו של ההסכם כדי לסלק את מלוא החוב המגיע מהתובע לבנק, אלא אך את חלקו, והבנק יוכל להמשיך ולנקוט בהליכי גביה נגד התובע לשם פירעון יתרת החוב (סעיף 5א להסכם). בשולי ההסכם הוספה הוראה בכתב יד, לפיה ההליכים למימוש המשכנתא על הדירה לא יחלו לפני יום 1.10.04 (סעיף 7 להסכם).

2.         לאחר חתימת ההסכם, בשנת 2006, הגיש התובע תביעה נגד הבנק בבית משפט השלום בירושלים ועתר לקבלתם של סעד הצהרתי וצו עשה. בכתב התביעה טען התובע, כי הכללתו של סעיף 7 בהסכם נועדה לאפשר לתובע לפדות את המשכנתא על הדירה בערכי "נטו", בסכום של 350,000$. הסכום האמור יתקבל מתוך כספים שיגויסו על יד אימו, הגב' רבקה מג'ר, ואחיו, מר רחמים מג'ר, בדרך של נטילת אשראי המובטח במשכנתא על נכסי מקרקעין שונים המצויים בבעלותם, וכן על ידי קבלת הלוואה המובטחת במשכנתא על הדירה, אשר תילקח על ידי התובע (סעיף 20 לכתב התביעה). עוד נטען, כי הבנק ידע על תוכניותיו של התובע לגיוס האשראי שישמש לפדיון המשכנתא והסכים להוספתו של סעיף 7 להסכם. התובע טען, כי הבנק סיכל את האפשרות, המעוגנת בסעיף 7 להסכם, לפדות את המשכנתא, בכך שסירב לבטל שעבודים שהטיל בעבר על נכסי המקרקעין הנ"ל המצויים בבעלות אימו ואחיו של התובע. התובע ציין, כי האם והאח הגישו תביעה בעניין זה לבית משפט זה (ת"א 7109/05) ועתרו שם לביטול השעבודים הרובצים על אותם נכסים. בית המשפט התבקש, אפוא, לאכוף את ההסכם על הבנק ולאפשר פדיון המשכנתא על הדירה בערכי "נטו". עוד התבקש בית המשפט להצהיר, כי ביחס לתקופה שבה היה התובע נתון בהליכי פשיטת רגל, בין הימים 14.5.97 עד 30.6.04, לא ניתן לחייב אותו בגין סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל בהפרשי ריבית חריגה, אלא בהפרשי הצמדה וריבית כדין, בלבד.

בד בבד עם הגשת התביעה הוגשה בקשה למתן סעד זמני, המורה על עיכוב הליכי מימוש המשכנתא ביחס לדירה עד למתן פסק הדין בתובענה, ולחלופין עד למתן פסק הדין בתביעת האם והאח בת"א 7109/05.

3.         הבנק התגונן נגד התובענה וטען, בין היתר, לחוסר סמכות עניינית של בית משפט השלום, בשים לב לכך שההצהרה המתבקשת בנוגע לגובה החוב בתיק ההוצאה לפועל מתייחסת לסכום של 6,059,746 ש"ח, שהתובע טוען כי יש להפחיתו מסכום החוב בשל חישובי ריבית שגויים. הבנק טען, כי המדובר בתובענה ששווייה מצוי בתחום סמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי. עוד נטען, לגופו של עניין, כי לתובע לא ניתנה הזכות לפדות את המשכנתא על הדירה בערכי "נטו", וכי ההסכמה האמורה בסעיף 7 להסכם, שלא להתחיל בהליכי המימוש לפני 1.10.04, נועדה על-מנת לאפשר לתובע להציע הצעות להסדרת החוב או להסרת המשכנתא (סעיף 20 לכתב ההגנה). ב"כ הבנק הטעים, כי טענותיו של התובע בדבר חישובי הריבית אינן קשורות למכירת הדירה, שכן שווי הדירה מצוי בתחום החוב לבנק שאינו שנוי במחלוקת.

4.         בית משפט השלום (כב' השופטת מלכה אביב) החליט ביום 27.4.00, במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל, כי "ניתן בזאת צו זמני לעיכוב הליכי ההוצל"פ עד למתן החלטה אחרת. תגובת המשיב עד ליום 5.5.06". לאחר שהתקבלה תגובת הבנק, נקבעה הבקשה לדיון. בדיון שהתקיים ביום 20.6.06 נחקרו התובע ועו"ד צבי ראנד, המצהיר מטעם הבנק. בית המשפט החליט לקבל את בקשת התובע ולאפשר לו, במסגרת הבקשה לסעד זמני, להעיד את עו"ד עודד הכהן, אשר ניהל את המשא ומתן עם הבנק בשם התובע. המשך הדיון נקבע ליום 10.9.06 לחקירת עו"ד הכהן. עוד נקבע, כי "הצו הזמני יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה אחרת" (עמ' 16 לפרוטוקול).

5.         ביני לביני שטחו בעלי הדין את טענותיהם בשאלת הסמכות העניינית, וביום 16.7.06 החליט בית משפט השלום להעביר את הדיון בתובענה לבית המשפט המחוזי.

6.         כמו כן, ביום 29.8.06 ניתן בבית משפט זה (כב' השופט י' צבן) פסק דין בתביעת אימו ואחיו של התובע למתן פסק דין אשר יצהיר על ביטול השעבודים שנרשמו על נכסי המקרקעין שבבעלותם (ת"א 7109/05) (אזכיר, כי המדובר בנכסי המקרקעין שהתובע טוען כי היו צריכים לשמש כבטוחה לשם נטילת אשראי על ידי אימו ואחיו, אשר ישמש לפדיון המשכנתא הרובצת על הדירה). בפסק הדין התקבלה התביעה, ובית המשפט הורה לבנק לפעול לביטולן של המשכנתאות בפני רשם המקרקעין.

7.         לאחר העברת התובענה לבית משפט זה, הובא התיק בפני.

ביום 24.10.06 התקיים דיון בבקשה לסעד זמני (בש"א 2971/06), במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה עקרונית, כדלקמן:

"אנו מסכימים כי המבקש יפדה את המשכנתא הרובצת על הנכס תוך זמן קצר. המבקש מבקש כי תינתן לו שהות של שבעה ימים על-מנת לבחון את האפשרות לקבל הלוואה בכדי לפרוע את החוב המובטח במשכנתא, בכל ההקדם. בשלב זה בסמכותו של עו"ד בר הלל להאריך את המועד לפדיון המשכנתא עד ליום 10.11.06 ואולם עו"ד בר הלל מוכן לבחון את לוח הזמנים שיגיש המבקש לכשזה יוגש.

ב"כ הצדדים מסכימים להזמין את עו"ד צבי ראנד לישיבת קדם המשפט הראשונה בתיק העיקרי הקבועה ליום 14.11.06".

ב"כ התובע ביקש להבטיח, כי הבנק לא ינקוט הליכים ביחס לדירה לאחר פדיון המשכנתא על ידי התובע וביקש לציין, כי "כלומר המשמעות של הפדיון היא שהמבקש פודה את דירתו כנגד תשלום סך 350,000 דולר מבלי שהבנק חוזר לנכס הזה, מבלי לגרוע מזכויות הבנק לנקוט הליכים אחרים כנגד המבקש ככל שייקבע, ואלו שני דברים שונים לחלוטין". ב"כ הנתבע הגיב, כך: "אני יכול להניח מהכרתי את עו"ד ראנד שהוא לא התכוון לנקוט בצעדים נוספים ביחס לאותו נכס. ואולם אבדוק עניין זה ואודיע לחברי תוך 48 שעות". המשך הדיון נקבע ליום 14.11.06, בנוכחות עו"ד ראנד.

8.         בדיון שהתקיים ביום 14.11.06, בהשתתפות עו"ד ראנד, עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה דיונית, כדלקמן:

"מוסכם שהבנק לא יטיל עיקול ולא ינקוט בהליכים למימוש הדירה, לאחר שחרור המשכנתא, וזאת מבלי לפגוע בזכותו של הבנק לטעון במסגרת הליכי ההוצאה לפועל שהדירה היא נכס שמכביד על החייב אשר הוכרז כחייב מוגבל באמצעים. בנוסף, מסכים הבנק שלא לבקש הכרזת פשיטת רגל נגד התובע במשך שישה חודשים מהיום, אלא אם כן יתברר לבנק כי התובע מתכוון להבריח נכסים.

הסכום של 350 אלף דולר ישולם לבנק על ידי התובע עד ליום 14.12.06, וזאת בכפוף למסירת שטרי ביטול המשכנתא הרשומה כיום על הנכס לטובת בנק לאומי וכן בקשה לביטול ההערה או ההערות הנוספות הרשומות לטובתו של הבנק בקשר עם כינוס הנכסים והליכי ההוצאה לפועל, אשר יימסרו לידיו הנאמנות של ב"כ התובע עו"ד יוסף בן דור, אשר יהא רשאי למסור אותם לידי לשכת רישום המקרקעין בירושלים אך ורק באם יעמדו ברשותו לטובת בנק לאומי 350 אלף דולר לתשלום באותו המועד.

אין בהסכמה זו כדי למנוע מעו"ד בר הלל, כונס הנכסים, לבקש לפסוק לו שכ"ט ככונס נכסים בתיק הוצאה לפועל.

עו"ד בן דור יהא רשאי להציג הסכמות אלו לרבות ההחלטה בפני כל בנק שיידרש להעמיד אשראי בקשר עם הדירה, ובנק לאומי רואה בהסכמה זו מכתב כוונות מותנה בהתאם לתנאים שסוכמו.

מבקשים לתת למוסכם תוקף של החלטה".

להסכמת הצדדים ניתן תוקף של החלטה, והתיק נקבע לקדם משפט ליום 2.1.07.